לפני כשנתיים, במסגרת סקר זוחלים שמומן על ידי היוזמה לטקסונומיה, הבחינו פרופ' שי מאירי והסטודנטים שלו בשממיות גדולות, לא מוכרות, על קירות הבתים בקיבוץ עין גדי. נראה היה שהשממיות אינן מין מקומי, אך שי והסטודנטים לא הצליחו ללכוד אותן ולזהותן באופן ודאי.

זהות המין נשארה לא ידועה עד לפני כחודשיים, שאז סיימון ג'יימיסון, סטודנט לתואר ראשון חובב זוחלים, שעושה עבודת פרויקט במעבדה של שי, הצליח ללכוד כמה מהשממיות שעדיין מטפסות על קירות הבתים בקיבוץ עין גדי. השממיות הובאו למעבדתו של שי, והמין הוגדר בהצלחה – Tarentola annularis. זהות המין אושרה בבדיקת DNA על ידי ד"ר תמר פלדשטיין. המין ידוע כפולש אגרסיבי בארצות הברית, שניזון מלטאות ויונקים קטנים. אזור התפוצה המקורי של המין הוא צפון אפריקה, כולל מצרים. אולם, ככל הנראה, אין שממיות ממין זה בסיני. אם כך, כיצד הגיעו השממיות לקיבוץ עין גדי? יש שתי אפשרויות סבירות: האחת – מסתבר שאחד מחברי הקיבוץ גידל את השממיות בעבר כחיות מחמד, וייתכן שהוא המקור לשממיות החופשיות בעין גדי, במכוון או במקרה; האפשרות האחרת היא שעל אחד מהצמחים הרבים המגיעים אל הגן הבוטני שבעין גדי ממקומות שונים בעולם, הייתה הטלה של שממית ממין זה. האפשרות שהמין הוא מין מקומי גם היא קיימת, אך אינה סבירה. בחצר הזוחלים של הגן הזואולוגי מוחזקים כיום שלושה פרטים ממין זה, בידיעת רשות הטבע והגנים.

חדשות