לדו-חיים יש מגוון גדול מאוד של סימני גוף וצבעי עור. למינים מסוימים יש צבעים בולטים מאוד, המזהירים את טורפיהם הפוטנציאליים מפני רעילותם. למינים אחרים צבעי הסוואה וכך הם מוטמעים בסביבתם ומוסתרים מעיני טורפיהם ואף מעיני טרפם. יש מינים שצבעיהם הבולטים משמשים לחיזור, יש מינים שצבעם כהה מאוד ומסייע להם לקלוט חום ומסביבתם.
להלן כמה דוגמאות לדו-חיים רעילים.
בני משפחת הדנדרובטיים, המוכרים יותר בכינוי צפרדעי החץ הרעילות, חיים בדרום אמריקה ובמרכזה וידועים בצבעיהם העזים והבולטים למרחוק, המזהירים את טורפיהם מפני רעילותם הגבוהה. הצפרדעים אינן מייצרות את הרעל בעצמן, אלא אוגרות אותו בגופן מהנמלים ומהאקריות שמהן הן ניזונות. מקורו של הכינוי "צפרדעי חץ" הוא עקב השימוש שעושים בהן ילידים דרום אמריקאים, המושחים את חיציהם ברעל הצפרדעים. הצפרדע הרעילה ביותר במשפחה זו היא צפרדע החץ הזהובה, שבגופה הקטן יש די רעל על מנה להרוג 20-10 בני אדם בוגרים.

קרפדת הקנים, החיה במרכז אמריקה, היא קרפדה רעילה ביותר. כאשר מפחידים אותה או מחזיקים אותה, היא מפרישה רעל חלבי משתי בלוטות גדולות הנמצאות על כתפיה ומבלוטות רבות נוספות המפוזרות על פני גופה. הבולע רעל זה, ימות בתוך 15 דקות.

לסלמנדרה הכתומה צבעים בולטים מאוד (צהוב/כתום ושחור), שמזהירים את הטורפים הפוטנציאליים שלה מרעילותה. הרעל מופרש מבלוטות הנמצאות מאחורי העיניים וטעמו רע מאוד.

Wilfried Berns, by wiki commons

צפרדע חץ זהובה, צילום: Wilfried Berns, by wiki commons

סלמנדרה כתומה, צילום: wikimedia commons

סלמנדרה כתומה, צילום: wikimedia commons