אחת הבעיות הקשות ביותר שעמן מתמודדים בעלי חיים החיים בכלוב היא שעמום. מספר הגירויים בסביבה קטן, המזון מוגש כסדרו ואין צורך לצוד או ללקט מזון, אין אויבים או סכנות והמרחב מוגבל. פיתוח ויישום מגוון אמצעי העשרה היא הדרך שבה גני חיות, והגן למחקר זואולוגי בכלל זה, מנסים להקל על בעיה זו.

ב"חדשות הגנים" הקודמות עדכנו על כך שהקרקל עבר לכלוב חדש ומשופץ, המאפשר לו ניצול תלת-ממדי של השטח העומד לרשותו. ועדיין, במשך רוב שעות היום הקרקל בוחר לרבוץ ללא מעש. לכן, אנו מחפשים כל הזמן דרכים חדשות ויצירתיות להפעיל ולאתגר אותו. בניסיון להגביר את רמת פעילותו הפיזית של הקרקל בנינו חכה ארוכה, שבאמצעותה אנחנו מצליחים לגרום לו לקפוץ לגובה של שני מטרים ואף יותר. אל קצה החכה קושר המטפל פיסת מזון ובמשך כשלוש דקות מניע את החכה עם הטרף מעל גג הכלוב, והקרקל קופץ שוב ושוב במטרה להגיע למזון. לאחר פרק זמן זה מנמיך המטפל את החכה עם המזון ומאפשר לקרקל לקפוץ ולהגיע אליו. כבר במהלך החודש הראשון שבו הקרקל "הופעל" בצורה זו נצפה שיפור בקואורדינציה של הקרקל וביכולת הניתור שלו.

הקרקל בניסיון לתפוס את הטרף, בתמונה משמאל המטפל יעקב זלאיט, צילומים: רון אלעזרי-וולקני

הקרקל בניסיון לתפוס את הטרף, בתמונה משמאל המטפל יעקב זלאיט, צילומים: רון אלעזרי-וולקני

חדשות