שממית הבתים (Hemidactylus turcicus) היא השממית הנפוצה ביותר בישראל. כפי שאפשר להבין משמה, היא נפוצה במשכנות אדם, ולעתים קרובות חיה בתוך בתים. גופה של שממית הבתים רך וורדרד ובקצות אצבעותיה שני טורים של כריות הדבקה שבאמצעותן היא נצמדת למגוון משטחים ומטפסת בזריזות.
זנבה של השממית קצר וניתק בקלות. לאחר שהוא ניתק הוא ממשיך לפרפר זמן קצר ומושך אליו את תשומת לב הטורף. כך מצליחה השממית להימלט ועם הזמן היא מצמיחה זנב חדש.
השממית פעילה בלילה ומיטיבה לראות בחושך. בלילה אפשרות לראות אותה על קירות הבתים, ליד מנורות מאירות, שם היא אורבת לטרפה – חרקים ופרוקי רגליים אחרים.
שממית הבתים מטילה ביצים פעמים מספר בשנה. בכל הטלה מוטלות 3-1 ביצים, לרוב שתי ביצים, המודבקות לכוכי סלעים או מוטמנות מתחת לאבנים וקליפות עצים. לאחר חודשיים בוקעים הצאצאים כשהם עצמאיים לחלוטין.

בעלי החיים בגן