השעון הביולוגי, אשר מסונכרן לסביבה על ידי מחזוריות האור והחושך, מאפשר לבעלי החיים לצפות ולהתכונן לשינויים מחזוריים בסביבה. כיום, בבתי גידול רבים, עם השימוש הגובר בתאורה מלאכותית הופך האור לסיגנל לא מהימן ליום וללילה ולעונות השנה.

לכן, לזיהום אור יש פוטנציאל רב להשפיע על השעון הביולוגי, וכתוצאה מכך על ההתנהגות, הפיזיולוגיה והאקולוגיה של בעלי החיים. השפעות משטרי תאורה על דו-חיים כמעט שלא נחקרו, ומחקרה של הסטודנטית יעל בלון, המסיימת בימים אלה תואר שני וממשיכה לתואר שלישי (דוקטורט) בהנחייתה של פרופ' נגה קרונפלד-שור, עסק בחשיבות האור בקביעת דפוסי ההתנהגות והפיזיולוגיה של החפרית בסקאלה יומית ועונתית. במסגרת המחקר, רמות הפעילות של חפריות מגרעין הרבייה בגן הזואולוגי נמדדו בעזרת מערכת מצלמות שפותחה על ידי יעל, המתעדת תנועה ופעילות בחדרים מבוקרי אור, טמפרטורה ולחות. החפריות נמדדו במשטרי תאורה שונים, ובהמשך בתגובה לפולסי אור בזמן החשיכה, על מנת ללמוד את ההשפעות הפוטנציאליות של זיהום אור. בנוסף, נערכו השוואות בין חפריות ששהו במשטרי תאורה של יום קצר לבין חפריות ששהו במשטרי תאורה של יום ארוך ונבחנה השפעת אורך היום על שימוש החפריות בתרדמת קיץ.  

ממצאי המחקר מצביעים על השפעה אפשרית חזקה של תאורה מלאכותית על השעון הביולוגי של החפריות. זיהום אור מקיף את רוב בתי הגידול, ובמיוחד את בריכות החורף – בית גידולן של החפריות, ולכן השפעותיו על הביולוגיה של מין זה עשויה להיות משמעותית. לתוצאות מחקר זה צפויות להיות השלכות על שמירת טבע, מדיניות התכנון העירוני ובניית בריכות חורף מלאכותיות. 

טיפול בחפרית, צילום: נגה קרונפלד-שור

טיפול בחפרית, צילום: נגה קרונפלד-שור

מושבת רבייה של חפריות, צילום: יעל בלון

מושבת רבייה של חפריות, צילום: יעל בלון

חדשות