מחלקת הדו-חיים (Amphibia) מונה למעלה מ-7,000 מינים, והיא כוללת, בין השאר, צפרדעים, קרפדות וסלמנדרות. שמם של הדו-חיים, הן בעברית והן בלטינית ובאנגלית, משקף את אסטרטגיית ה"חיים הכפולים" של בני המחלקה – חיים במים ועל פני היבשה: רוב המינים מתחילים את חייהם במים ואילו בבגרותם חלקם חיים על היבשה, בזיקה כזו או אחרת למקווי מים, ואחרים נשארים במים כל חייהם.
הדו-חיים הם חולייתנים בעלי סימטריה בילטרלית ושלד גרמי, ולרובם יש ארבע רגליים. עורם חלק, לח, מלא בבלוטות ובתאי פיגמנט וממלא תפקיד בקליטת חמצן לצורך נשימה. טמפרטורת הגוף שלהם משתנה ותלויה בטמפרטורת הסביבה. יש להם עור תוף ואוזניים פנימיות ועפעפיים המגנים על עיניהם מיובש. הם מטילים ביצים בעלות ממברנה ג'לטינית, ללא קליפה נוקשה, ומתפתחים מצעיר לבוגר בתהליך של גלגול (מטמורפוזה).

אבולוציה של דו-חיים

דו-חיים הופיעו לראשונה לפני כ-340 מיליון שנה והיו אחת מהקבוצות הראשונות שהתפצלו מהדגים. חמש קבוצות הדו-חיים הקיימות כיום (צפרדעים, קרפדות, טריטונים, סלמנדרות וססיליאנים) התפתחו כנראה מאף קדמון משותף – דו-חיים קדום. מכאן שהדו-חיים אינם שלב בהתפתחות הזוחלים מהדגים, אלא הם התפתחו על ענף נפרד.
לפני כ-400 מיליון שנה, בתקופת הדבון, מגוון דגי הגרם היה גדול מאוד וכלל גם מינים שחיו במים מתוקים. אצל חלקם התפתח חלל מלא אוויר, שמחובר לבית הבליעה (שלפוחית שחייה) ונחיריים ששימשו לקליטת חומרים כימיים (ריח). תכונות אלה, לצד סנפירים חזקים המאפשרים תמיכת הגוף והליכה מתחת לפני המים, אפשרו לדגים אלה להתחיל לחקור סביבות יבשתיות: הנחיריים אפשרו להכניס אוויר עשיר בחמצן אל החלל הסמוך לבית הבליעה (שכעת נקרא ריאות), שדפנותיו אפשרו מעבר גזים אל תוך הגוף, והסנפירים החזקים (שכעת נקראים גפיים), אפשרו תמיכה מספקת לתנועה על פני היבשה. יצורים אלה הם אבותיהם של הטטרפודיים הראשונים והדו-חיים הראשונים.

אילוצים אבולוציוניים

אילוץ אבולוציוני מסביר מדוע משהו לא התפתח או מתפתח. לדוגמה, מדוע לפילים אין כנפיים או מדוע חרקים אינם גדולים יותר ממה שהם. במקרה של פרוקי הרגליים, הם ירשו מהאב הקדמון שלהם שלד חיצוני ורגליים עם מפרקים. תכונות אלו פתחו הרבה הזדמנויות אבל גם יצרו אילוצים ומנעו אפשרויות אחרות.
אילו אילוצים אבולוציוניים מעורבים בהתפתחות הדו-חיים? 
עור דק וחדיר למים – בעוד שעורם של הדו-חיים מאפשר להם לשגשג בסביבות לחות, בסביבות יבשות הם עלולים לאבד נוזלים במהירות ולכן הדו-חיים לא יכלו "לכבוש" את היבשה לגמרי.
ריאות קטנות ולא מפותחות – ריאותיהם של הדו-חיים הן קטנות ולא מפותחות ביחס לזוחלים, עופות ויונקים. הם אף מסתמכים במידה מסוימת גם על נשימה עורית על מנת לקבל את כל תצרוכת החמצן שלהם. גם זה מגביל אותם לשהייה בסביבות לחות.
היעדר קליפת ביצה – ביציהם של הדו-חיים דומות לאלה של הדגים, בכך שאין להם מעטה חיצוני קשיח ואטום למים. דבר זה מאלץ את הדו-חיים להתרבות במקווי מים או באזורים לחים מאוד, ולכן הם אינם יכולים להתרחק ממקווי מים.

vikicommons: Carey James Balboa

vikicommons: Carey James Balboa

מחלקת הדו-חיים מונה למעלה מ-7,000 מינים, המחולקים לשלוש סדרות: חסרי זנב – צפרדעים וקרפדות, בעלי זנב – סלמנדרות וטריטונים וחסרי רגליים

רביית דו-חיים

רבייתם של רוב מיני הדו-חיים מתרחשת במים. הזכרים, שהם לרוב קטנים מהנקבות, אוחזים את הנקבות ב"חיבוק כלולות". אצל רבים מהמינים יש לזכרים בלוטות נוקשות וכהות ברגליהם הקדמיות, על מנת לאפשר אחיזה טובה יותר בנקבה.  

לדו-חיים חשיבות רבה במערכות אקולוגיות. הבוגרים הם טורפים מובהקים, הניזונים ממגוון רחב של פרוקי רגליים ורכיכות, ביניהם כאלה המזיקים לאדם. 

צבעוניות ורעילות

לדו-חיים יש מגוון גדול מאוד של סימני גוף וצבעי עור. למינים מסוימים יש צבעים בולטים מאוד, המזהירים את טורפיהם הפוטנציאליים מפני רעילותם. למינים אחרים צבעי הסוואה וכך הם מוטמעים בסביבתם ומוסתרים מעיני טורפיהם ואף מעיני טרפם. יש מינים שצבעיהם הבולטים משמשים לחיזור, יש מינים שצבעם כהה מאוד ומסייע להם לקלוט חום ומסביבתם. 

שיאני עולם

דו-החיים הגדול בעולם הוא הסלמנדרה הסינית הענקית, Andrias davidianus, שמגיעה לאורך של 1.8 מטר ולמשקל שמעל 13 ק"ג. 
הצפרדע הגדולה ביותר היא צפרדע גוליית, Conraua goliath, שמגיעה לאורך של 32 ס"מ ולמשקל של 3 ק"ג.
דו-החיים בעל הזנב הקטן ביותר הוא הסלמנדרה Thorius arboreus, שמגיעה לאורך מקסימלי של 20 מ"מ מחרטום ועד זנב.
הצפרדע הקטנה ביותר היא צפרדע יערות מפפואה ניו-גינאה, Paedophryne amanuensis, שאורך גופה הממוצע הוא 7.7 מ"מ.