אצל רוב מיני הדו-חיים מתקיים טקס חיזור כלשהו לפני ההפריה. במינים רבים של סלמנדרות וטריטונים, הזכר מבצע מעין מחול חיזור, שבמהלכו הוא חוסם את דרכה של הנקבה ונוגע בה בחוטמו עד שהיא נאותה לקלוט לגופה את הספרמטופור (מעין תיק או כמוסה, המכילה את תאי הזרע) שלו.
בקבוצת חסרי הזנב – צפרדעים וקרפדות – כמעט כל המינים מבצעים חיזור קולי, עם מגוון רחב מאוד של קולות. הם משתמשים במהוד (יחיד או זוגי) להגברת הקול. המהוד הוא ממברנת עור גמישה, שהזכר מנפח באוויר מריאותיו.
כמעט כל חסרי הזנב מבצעים חיזור קולי עם מגוון רחב מאד של קולות. הם משתמשים במהוד להגברת הקול (מהוד יחיד, מהוד זוגי ומהוד זוגי לטראלי). זוהי ממברנת עור גמישה שהצפרדע מנפחת באוויר המגיע מריאותיה. האוויר עובר מהריאות אל המהוד דרך מיתרי הקול, ונוצר קול שמוגבר על ידי המהוד. מיתרי הקול של הזכרים מפותחים מאלה של הנקבות. לעתים הנקבות משמיעות קולות בתגובה לקול הזכרים. קולות מושמעים גם בעת סכנה או עקה.
חיזור באמצעות קול קיים גם אצל חלק מחסרי הרגליים ובעלי הזנב. אלה מחזרים באמצעות קולות שריקה, נביחה וחריקה.

Christian Fischer, by wiki commons

זכר של אילנית מצויה מקרקר בעת חיזור, צילום: Christian Fischer, by wiki commons