החרדון המצוי (Stellagama stellio) הוא החרדון השכיח ביותר בארץ. ראשו רחב ומכוסה בקשקשים קטנים. גופו מגושם וחזק, זנבו חזק וניתק בקושי משאר הגוף. צבעו של החרדון משתנה במהלך היום ויש לו תפקיד בקליטת חום: בשעות הבוקר גופו כהה ולעת ערב הוא הולך ומתבהר. במשך שעות היום אפשר לראותו ניצב בנקודות תצפית גבוהות בנחלתו, "מתחרדן" בשמש וסוקר את נחלתו. החרדונים הם טריטוריאליים, ולרוב חיות בנחלתו של זכר אחד כמה נקבות. החרדון הזכר מגן על נחלתו מפני זכרים אחרים ומאיים עליהם באמצעות קידות איום, נפנופי זנב, נגיחות ונשיכות. בעת מנוסה מאויביו הוא עובר לריצה מהירה על שתי רגליים אחוריות.
החרדון המצוי ניזון מחרקים, פרחים ועלים בשרניים. חלק גדול מפעילותו מתבצע על סלעים ועצים.
הרבייה מתרחשת בסוף החורף ונמשכת עד ראשית הקיץ. לאחר ההזדווגות הנקבה חופרת גומה בקרקע ומטילה בה את 13-6 ביצים. אין דגירה על הביצים ולא קיים טיפול בצאצאים. החרדונים הצעירים בוקעים כשהם מפותחים מאוד ומיד מתחילים את חייהם העצמאיים. לבגרות מינית הם מגיעים בגיל שנתיים.

בעלי חיים