צב היבשה המצוי (Testudo graeca) הוא השכיח והמוכר בין צבי ישראל. מין זה נפוץ גם בצפון אפריקה ובחלקים של מזרח אסיה ודרום אסיה.
עיקר מזונו ממקור צמחי, אך הוא טורף גם שלשולים ורכיכות וכן ניזון מפגרים. הוא מאכלס מקומות מחיה מגוונים, אך מעדיף לשהות בין צמחים או בין סלעים. תנועתו אטית והוא מיטיב להתחפר. הוא פעיל באביב, בקיץ ובסתיו, בעיקר בשעות היום. בחורף פעילותו מצומצמת והוא נמצא בתרדמה, כשהוא מחופר בקרקע, במשך חודשים מספר. על פי נתונים חדשים, נראה כי ייתכן שצב היבשה המצוי נמצא גם בתרדמה קיץ.
עונת הרבייה חלה בסוף החורף. החיזור קולני מאוד – הזכר עוקב אחר הנקבה, נוגח בה ומכה בשריונה בעזרת שריונו. קולות ניגוח אלה מאפשרים לאתר את הצבים בטבע ממרחק רב. לאחר ההזדווגות הנקבה מטילה 5-3 ביצים בגומה שהיא חופרת בקרקע. ההטלה נעשית בחודשים מאי-יולי, והבקיעה – כשלושה חודשים לאחר מכן. עם הבקיעה, שריונם של הצבים הצעירים רך, והוא הולך ומתקשה בהדרגה.
בשנים הראשונות לחייו אפשר לאמוד את גילו של הצב על פי טבעות הגידול ההיקפיות שעל מגיני שריון הגב שלו. אולם בגילאים מאוחרים יותר מִטשטשות הטבעות וקביעת הגיל נעשית קשה יותר.

בעלי החיים בגן