עטלפון לבן-שוליים (Pipistrellus kuhlii) הוא עטלף החרקים הנפוץ ביותר בישראל. זהו מין מלווה אדם קלאסי וסתגלני במיוחד, וככזה נמצא כיום בכל חלקי הארץ. באזורי המדבר של ישראל הוא מוגבל בעיקר ליישובי אדם ו לסביבתם הקרובה. תפוצתו העולמית של המין כוללת את צפון אפריקה, דרום אירופה, ערב הסעודית, המזרח התיכון ומזרח אסיה.
אורך גופו כ-4.5 ס"מ ומשקלו כ-6 גרם. אין הבדלי גודל משמעותיים בין זכרים לנקבות. בשולי הכנף, בין האצבע החמישית לרגל, נראה פס לבן ומכאן שמו בעברית, לבן-שוליים.
העטלפון פעיל משעות הערב המוקדמות. הוא ציד חרקים מיומן מאוד ומבצע תמרוני תעופה מורכבים במהלך שיחור מזון. מכיוון שהוא צד חרקים רבים מדי לילה הוא נחשב מדביר ביולוגי.
העטלפון לבן-השוליים מעדיף ללון בסדקים וחורים, ולעתים קרובות חודר לבתי מגורים ויוצר מושבות בגגות רעפים, סדקי בתים וכדומה, מה שמסייע כנראה לתפוצתו הרחבה. מכיוון שכמעט ואינו לן במערות, הוא לא נפגע בשנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר מערות עטלפים רבות אוידו בגז רעיל (בניסיון להדביר עטלפי פירות). הזכרים שוכנים בסדק לבדם ואילו נקבות וצעירים שוכנים בסדקים גדולים יותר, המכילים עשרות עד מאות פרטים. בארץ מוכרים אתרים שבהם שוכנים אלפי פרטים ממין זה. בסתיו הזכרים מחזרים אחר הנקבות, וחיזורם כולל שירה תוך כדי תעופה. ההזדווגות מתרחשת בסתיו והנקבה ממליטה תאומים בתחילת מאי. הצעירים נעשים עצמאיים כבר בחודש יולי.

בעלי חיים