הטווס ההודי (Pavo cristatus), ציפור גדולה ומרשימה ממשפחת הפסיוניים, הועבר מתת-היבשת ההודית, שם מקורו, לגני חיות ברחבי העולם בשל יופיו של הזכר.
הטווסים מתאפיינים בהבדלים ניכרים בין זכרים לנקבות. בעוד שלנקבת הטווס צבעי חום-אפור-ירוק שאינם בולטים, הזכר מעוטר בצבע כחול מתכתי בוהק, ויש לו נוצות זנב ארוכות במיוחד, בעלות צורה וציור של "עיניים".
הטווס משתמש בזנבו המפואר כדי לחזר אחר נקבות. הוא פורש את זנבו ומציג לראווה את דגם העיניים, מרטיט את נוצותיו וקורא בקול רם. למרות שלזנב מחיר הישרדותי כבד עבור הטווס הנושא אותו, יש לו גם יתרון עצום – נקבות מעדיפות זכרים עם זנבות גדולים ומרשימים. מכיוון שרק זכר חזק ומוצלח מסוגל לשאת זנב גדול ולשרוד, מצבו ומראהו של הזנב מעיד באופן אמין על איכותו של הזכר הנושא אותו. זהו הבסיס של "עקרון ההכבדה", שפותח ע"י פרופ' אמוץ זהבי מאוניברסיטת תל אביב ומסביר את האבולוציה של סימני תקשורת בטבע.

בעלי החיים בגן