נברן השדה (Microtus guentheri) הוא מכרסם קטן, בעל גוף גלילי המכוסה בפרווה חומה וסמיכה. כהתאמה לחיים במחילות, עיניו ואוזניו קטנות, רגליו קצרות וזנבו קצר מאוד (כ 2 ס"מ). כפי שאפשר להבין משמו, נברן השדה נפוץ מאוד בשדות חקלאיים. הוא חי במושבות גדולות במערכת מחילות מסועפת, כאשר היחידה החברתית הבסיסית במושבה היא הורים יחד עם מספר דורות של צאצאיהם.
תזונתם של נברני השדה כוללת חומר צמחי ירוק, זרעים, פקעות, שורשים, קליפות עצים ומעט חרקים. שיני הנברנים, כמו שיניהם של כל המכרסמים, גדלות ללא הפסקה ונשחקות תוך כדי כרסום המזון.
בדרך כלל הנברן פעיל בלילה, אך בעונת החורף, שבה יש שפע של מזון, הוא פעיל גם במשך היום.
קצב רבייתו גבוה: משך ההיריון 21 יום, הגורים נולדים עירומים וחתומי עיניים ואוזניים, צבע גבם אפור (בדומה לגורי פסמונים), והם מגיעים לבגרות מינית בגיל חודש. בעונת רבייה אחת (סתיו וחורף) יכולה נקבה אחת להמליט 60 גורים בשבע המלטות. מאפיין זה הופך את נברן השדה למזיק משמעותי בשדות חקלאיים, מכיוון שלעתים מגיעה צפיפות הנברנים למאות פרטים לדונם.
באזורים מסוימים בישראל נעזרים בתנשמות כמדביר ביולוגי להקטנת מספר הנברנים בשדות.

בעלי החיים בגן