הלודרמה מרירית (Heloderma suspectum) היא לטאה מדברית, המאכלסת אזורים צחיחים בדרום-מערב ארה"ב ובצפון-מערב אמריקה. זהו מין אחד מתוך שני מינים בלבד הקיימים במשפחה (הלודרמיים), שניהם ייחודים בכך שהם לטאות בעלות מנגנון הזרקת ארס ייעודי, בדומה לנחשים. להלודרמה בלוטות ארס בלסת התחתונה (בניגוד לנחשים, שאצלם נמצאות בלוטות הארס בלסת העליונה) וחריצים בשיניים שדרכם מתועל הארס בעת נשיכה. הנשיכה כואבת ויכולה לגרום לתופעות לוואי מקומיות לא נעימות, אך לא היו מקרי מוות מתועדים מנשיכת הלודרמה מרירית מאז שנות ה-30 של המאה ה-20. לארס של ההלודרמה המרירית יש תועלת רפואית: אחד החלבונים בארס שלה, Exendin 4, משפיע על תהליך ספיגת האינסולין בגוף היונקים, ופותחה ממנו תרופה לחולי סוכרת מסוג 2.
להלודרמה חוש ריח מפותח מאוד ובעזרתו היא מאתרת את מזונה: ציפורים קטנות, ביצי זוחלים ועופות, יונקים קטנים, לטאות ופגרים. ביצים הן סוג המזון מועדף על ההלודרמה, ובטבע היא נוהגת לטפס על עצים וקקטוסים כדי למצוא אותן. ההלודרמה אוגרת שומן בזנבה וכך יכולה לשרוד במשך חודשים ללא מזון. לאחר תקופה שלא אכלה היא מסוגלת לאכול בארוחה אחת שליש ממשקל גופה.
עונת הרבייה של ההלודרמה היא בחודשים מאי-יוני. לאחר חיזור והזדווגות הנקבה מטילה 5 ביצים בממוצע, שאותן היא טומנת בחול, בעומק של כ-13 ס"מ. הצעירים בוקעים לאחר 9 חודשים, והם מסוגלים לנשוך ולהזריק ארס מיד לאחר הבקיעה מהביצה.
עם השנים חלה ירידה הדרגתית באוכלוסיות ההלודרמה בטבע, בעיקר עקב איבוד שטחי מחיה, והיא מוגדרת כיום בסיכון נמוך (NT).


בעלי חיים