חתול הביצה (Felis chaus) דומה במראהו לחתול הבר, אך הוא גדול ממנו, רגליו ארוכות וזנבו קצר. חתול הביצה מאכלס בתי גידול לחים, ולרוב נמצא ליד מקווי מים או בריכות דגים.

חתול הביצה הוא טורף מובהק, וניזון ממגוון חולייתנים, ביניהם דגים שאותם הוא לוכד בפיו. בניגוד לרוב החתוליים אחרים, חתול הביצה אינו נרתע ממים. הוא בעל כושר שחייה מצוין, ולעתים נכנס למים רדודים או אפילו מים עמוקים בעת שיחור לטרף.

אוכלוסיותיו של חתול הביצה בארץ קרסו במחצית הראשונה של המאה ה-20, בעיקר עקב ייבוש בביצות ופגיעה בבתי הגידול הטבעיים שלו. בשנים האחרונות, בעקבות פיתוח בריכות הדגים בארץ, התאוששו אוכלוסיות חתול הביצה וכעת הן יציבות.

באופן ייחודי למשפחת החתוליים, חתול הביצה חי בזוגות, והזכר משתף פעולה עם הנקבה בגידול הגורים. בגן למחקר זואולוגי חיה משפחה של חתולי ביצה. הנקבה הבוגרת נאספה לפני כשבע שנים כגורה על ידי ילדים שטיילו באופניים. הם היו בטוחים שמצאו חתולת בית נטושה והחליטו לגדלה. הגורה גדלה, ביקרה אצל הווטרינר – אבל גם הוא לא שם לב שהוא בודק חתולה יוצאת דופן... החתולה גדלה בבית המשפחה עד שאחד האורחים שהגיע לבקר הסב את תשומת לבם של חברי המשפחה שהם בעצם מגדלים חתולת ביצות. הנקבה הועברה אלינו, לגן למחקר הזואולוגי, וכאן שודכה לזכר צעיר בן שנה, שנולד אצלנו להורים שנפטרו מאז בשיבה טובה. במשך חמש שנים חי הזוג המאושר יחד, אך ללא צאצאים. אולם, למרבה השמחה, בשנה שעברה (2014) המליטה הנקבה סוף סוף גור, והשנה (2015) המליטה שוב.


בעלי החיים בגן